נושא הפוטוגניות מעסיק אותי הרבה לאחרונה, 
עוד לא יצא לי לפגוש מישהו לפני הצילומים, שבא והצהיר שהוא פוטוגני.

 

חיפשתי את המושג בויקיפדיה, וזה מה שנכתב שם:

פוטוגניות (מאנגלית: Photogenic - מהמילה Photography, צילום) הוא מושג כללי המשמש לתיאור מושא, בדרך כלל אדם, המופיע כנאה בצילומים. תיאור אדם כפוטוגני או לא פוטוגני הוא סובייקטיבי בהכרח.
אדם המתואר כפוטוגני לא בהכרח נראה נאה במציאות, ואף להפך. "תופעת" הפוטוגניות נגרמת גם בשל אפקט הניגוד בין הדו-ממד והתלת-ממד, ויכולה להסביר מדוע אדם נראה "טוב יותר" בדו-ממד מאשר בתלת-ממד או להפך. לכן אדם המתואר כפוטוגני נראה, לעתים, טוב יותר בדו-ממד מאשר בתלת-ממד.

 

אחרי שקראתי את תיאור המושג, קשה לי להחליט אם להיות פוטגני זה טוב או לא... מה דעתכם?
אולי זה פשוט נתון, שמובא בפניי לפני כל סט צילומים ע"י המצולם/ת בתור קו מגננה, שאומר בעצם, שהאדם שמולי, לא מרגיש בנוח מול המצלמה, בגלל שיצא מאוכזב פעמים רבות כל כך מהתוצאה, עד שהוא מיואש ולא מצפה ליותר מדיי?
או אולי זאת מין "אמרה של פולנים" שאמורה לגרום לי להוכיח לו או לה עד כמה הם טועים ואיזה יופי הם נראים?

 

הנה כמה מסקנות שכן הצלחתי להגיע אליהן:
כשכל אחד מאיתנו מסתכל במראה, הוא לא רואה את ההשתקפות שלו כפי שהיא נראת באמת במציאות, אלא הוא רואה את עצמו כפי שהוא שכנע את עצמו שהוא נראה, לטוב ולרע. אנחנו יכולים לגרום למוח שלנו לראות את כל המגרעות שלנו כלא קיימים או כגרועים הרבה יותר ממה שהם באמת, הכל תלוי בהחלטה שלנו, בהרגשה שלנו ובמצב הרוח שלנו באותו יום, שעה או רגע או בהערה שמישהו זרק לנו, גם אם זה היה לפני שנים רבות.

אז כאשר אנחנו מצטלמים, התוצאה עלולה לזעזע ממש, כי זאת המציאות, אי אפשר לברוח או להתעלם ממנה. משפט שנוא עלי במיוחד "המצלמה לא משקרת". אבל, וזה אבל מאוד גדול, צילום מוצלח שבו המצולם יראה במיטבו, תלוי בהרבה גורמים:

א. במצולם עצמו וברצון שלו לצאת יפה/טוב, בשיתוף הפעולה שלו עם הצלם, בהרגשת הנינוחות שלו, ואיך לא, בקצת פסיכולוגיה חיובית, בהחלטה שהפעם התוצאה תהיה שונה, מוצלחת יותר.

ב. בצלם, שידע לתת הרגשה טובה, נעימה ונינוחה למצולם ע"י תקשורת כנה ודו כיוונית.
מישהו שניחן ביכולת לא רק לשמוע אלא להקשיב ממש, גם לדברים שלא נאמרים בקול, לראות את היופי והקסם היחודי, בכל אחד ואחת מאיתנו. 
צלם שידע להוציא את הקסם הזה החוצה, להבליט ולהדגיש אותו ע"י שליטה במשחקי אור וצל.

אין ג. למרות שיכולתי לפרט בו את כל הציוד המרשים שיש לצלמים, שגורם למצולמים לצאת במיטבם. אבל אני באמת מאמינה שאפשר לצלם גם במצלמה פשוטה או אפילו בטלפון ולקבל תוצאות מוצלחות ומרשימות.
בעיניי לא הציוד עושה את הצלם, אלא היכולת המיוחדת שלו לראות את התוצאה הסופית עוד לפני שנלחץ הכפתור והידע להגיע לתוצאה הזאת תוך שימוש בציוד העומד לרשותו ברגע נתון זה.

אז נעים מאוד, שמי אלכס בק, לפעמים אני פוטוגנית ולפעמים פחות, אני יודעת בדיוק איך אתם מרגישים כשאתם אומרים "אני לא פוטוגני/ת", כי לפני שאני צלמת, אני בן אדם שביקר משני צידי המצלמה. 
אני מרגישה את הצילום, מדמיינת וחולמת אותו וזה בעיניי מה שעושה אותי צלמת.